החלטה בתיק ת"א 24624-07-12

1.         לפניי בקשה לתיקון כתב התביעה, על דרך הוספת סעדים, בהתאם לסמכותי לפי תקנה 92 לתקנות סדר דין אזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות).

2.         בכתב התביעה המקורי, עתר המבקש לצו מניעה קבוע, המורה למשיבים להפסיק את כל עבודות הבנייה שהם מבצעים ללא היתר כדין במקרקעין הידועים כגוש 8765 חלקה 33 מאדמות באקה אל גרבייה (להלן: המקרקעין). המקרקעין הינם בבעלות משותפת של המבקש, המשיב 1 ואחרים (במושע), והשיתוף בהם טורם פורק, ולמשיב 2  - בנו של המשיב 1, הערת אזהרה על חלקו של שותף אחר -  ביאדסי פתחי, על פי הסכם מכר.  לטעת המבקש בכתב התביעה, ביצוע הבנייה ע"י המשיבים מהווה קביעת עובדות בשטח, מכביד על ביצוע חלוקת המקרקעין, וחורג מחלקם היחסי של המשיבים במקרקעין.

3.         עיון בתיק מעלה כי יחד עם הגשת התביעה הוגשה בקשה למתן צו זמני למניעת המשך ביצוע עבודות במקרקעין, וכי ביום 22.7.2012 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה צו מניעה ארעי שניתן ע"י כבוד השופט שרעבי ביום 12.7.2012 יוותר על כנו. כן עולה מן התיק כי המבקש נקט הליכי ביזיון בית משפט כנגד המשיבים ובקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט תלויה ועומדת בפני כב' השופט שרעבי.  

4.         עוד עולה, כי כתב הגנה לתביעה המקורית טרם הוגש.

5.         המבקש,  טוען בבקשתו כי ברצונו להוסיף את הסעדים הבאים לכתב התביעה: צו פינוי וצו הריסה. המבקש הוסיף בבקשתו כי סעדים אלו חיוניים לתביעה, והוא צירף את נוסח כתב התביעה המתוקן. יצויין כי כתב התביעה המקורי מחזיק 17 סעיפים, ואילו זה המתוקן מכיל 24 סעיפים.

6.         המשיבים הגישו תגובתם לבקשה, ובגדרה התנגדו לה ועתרו לדחייתה וזאת מן הנימוקים הבאים:

-          לבית משפט זה אין סמכות עניינית לדון בסעד ההריסה ועל כן מבוקש להכליל בכתב התביעה סעד לדש, שאינו במסכות בית המשפט. 

-          בבצעם הבניה במקרקעין, לא חרגו מחלקם היחסי.

-          המבקש אינו נקי כפיים, שכן אף הוא הפר צו מניעה הדדי שניתן ע"י בית משפט השלום בחיפה, בבצעו בנייה בלתי חוקית על שטח דרך מאושרת.

-          פסק דין במתכונת המבוקשת ע"י המבקש מהווה פירוק השיתוף בפועל, שלא על פי המתווה המוסכם של ביצוע איחוד וחלוקת המקרקעין.

-          אין כל אפשרות לעתור לסעד של סילוק יד והריסה בטרם בוצע פירוק השיתוף והוברר מיהו בעל הזכויות בכל אחד מחלקי המקרקעין.

-          המדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט, שכן כל מטרת הוספת סעדים אלו, הינם הפעלת לחץ על המשיבים לפירוק השיתוף, כאשר יתר השותפים לא צורפו לתובענה.

7.         בתשובה לתגובה טוען המבקש בעניין הסמכות העניינית כי סעד ההריסה יכול שיהא בסמכותו של בית משפט שלום, כאשר מבוקשים סעדים נוספים, על פי הלכת העיקר והטפל. המבקש חוזר וטוען כי בחלקה 33 - בה ביצעו המשיבים בנייה, חרגו הם מחלקם היחסי. כן חזר המשיב על טענתו בדבר העובדה שהמשיבים מנסים לקבוע עובדות בשטח, תוך שהם מעמידים את המבקש, בסופו של דבר, מול שוקת שבורה. באשר לניקיון כפיו טען המבקש כי ישנה הסכמה בעל פה בין מר ביאדסי לבין המבקש ולפיה, למרות הצו ההדדי, יוכל המבקש להמשיך בביצוע הבניה, והא ראייה שמר ביאדסי לא פתח בכל הליך כנגד המבקש על אף הבנייה שביצע. עוד הוסיף המבקש כי גם הוא לא החל בכל הליך כנגד בנייה אחרת שביצעו המשיבים, כיוון שבקשר למבנה זה לא חרגו המשיבים מזכויותיהם.

דיון והכרעה

8.         באשר לתיקון כתב התביעה - תקנה 92 לתקנות קובעת כדלהלן:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין" .

9.          גישתם של בתי המשפט בסוגיית תיקון כתבי טענות, ככלל, היא ליבלית. כל אימת שתיקון כתב טענות מיועד להביא להכרעה בשאלות שבמחלוקת ואין בכך כדי לגרום נזק או עיוות דין לבעלי הדין, נוטה בית המשפט להיעתר לבקשה ברוחב לב (ראו לדוגמא : רע"א 2345/98  סלים דנגור ו-3 אח' נ' חנוך ליבנה ו-3 אח' פ"ד נב(3) 427, בעמ' 431-432; ע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי פד"י מו(3), 214). החריג לכלל הנ"ל הוא, שיהוי ניכר בהגשת הבקשה, חוסר תום לב של מגישה, או כאשר יגרם נזק לצד שכנגד ע"י שלילת הגנה שהייתה קמה לו אילו התביעה הייתה מוגשת מחדש (ראו: רע"א 60/03 יעקב רובין, עו"ד נ' ירחמיאל אפלבוים פ"ד נז(3) 475).

10.        אולם, תיקון כתב התביעה אינו מהווה מקצה שיפורים, ובעת התרת התיקון תילקח בחשבון התנהגות בעל הדין בטרם הגשת הבקשה ( ע"א 329/60 פנחס נ' תעשית אבן וסיד פ"ד 4, 487). בית המשפט ישקול את התנהגות בעל הדין המבקש את התיקון באמצעות "בחינת הסיבה אשר גרמה לבעל הדין, לטענתו, להשמטת הטענה אותה הוא מבקש להוסיף בבקשתו (ראו: א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) עמ' 153) (להלן: גורן).

11.        כאשר המבוקש הוא הוספת סעד, אשר קשור קשר אמיץ לעילות התביעה המקוריות הרי שעובדה זו "הופכת את התיקון לדרוש ולרצוי כדי לא להרבות בהתדינויות... אפילו נבעה אי-הכללת הסעדים מלכתחילה מתוך רשלנות חמורה" (ראו: רע 9/84 אגודת ארתור רובינשטיין למוסיקה נ' החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות בע"מ פ"ד לח(1)  566).